ירקות גדלים לרוב בחלקות גן, אך לפעמים מתעוררות בעיות וצמחים גדלים בצורה גרועה למרות מאמציהם של גננים. למה שמיר לא גדל באדמה פתוחה בגינה? ישנן מספר רב של סיבות מדוע זה קורה. ציות לכל כללי הטכנולוגיה החקלאית והמוזרויות של גידול שמיר יאפשרו לכם ליהנות מעשבי תיבול טריים לאורך כל הקיץ.
הסיבות העיקריות מדוע שמיר לא נובט וגדל בגינה?
שמיר הוא צמח חד-שנתי.בכל שנה עלינו לזרוע ערוגות חדשות על מנת להשתמש בעשבי תיבול טריים לבישול לאורך כל העונה. אבל במקרים מסוימים, שמיר גדל בצורה גרועה, אם כי אין לכך סיבות נראות לעין.
הסיבות לכך שהוא גדל בצורה גרועה באתר:
- חומציות מוגברת של הקרקע.
- אדמה לא פורייה ודלה.
- זרעים רעים.
- טיפוח וטיפול לא נאותים.
- חומר שתילה באיכות ירודה.
- טכניקת שתילת זרעים שגויה.
- תנאי מזג אוויר קשים.
- עודף או חוסר בחומרים מזינים באדמה.
כל הגורמים הללו מובילים לכך שהירקות גדלים בצורה גרועה או לא צומחים בכלל. לאחר שפתרת את הסיבה העיקרית מדוע שמיר לא גדל, תוכל לגדל יבול טוב ולהכין עשבי תיבול טריים לחורף.
שגיאות במהלך הנחיתה
שגיאות במהלך זריעה של חומר שתילה הן לרוב הסיבות לחוסר שתילים או צמיחה לקויה של ירק. בשלב השתילה מונח הבסיס לקציר העתידי, ולכן יש לתת לו תשומת לב רבה ככל האפשר.
בחירת מיקום
הדבר הראשון שאתה צריך להתחיל איתו בעת גידול שמיר הוא בחירת מקום למיטות. התרבות היא מהלא יומרות בארץ וניתן לשתול אותה כמעט בכל מקום. הצמח עמיד בפני קור; חומר השתילה מתחיל לנבוט בטמפרטורה של +3 מעלות.
מעדיף לגדל באזורים שטופי שמש פתוחים. הירוקים זקוקים להרבה אור כדי שהנבטים יתחילו לנבוט ולהתפתח כרגיל. הגבעולים והעלים מקבלים גוון אמרלד יפהפה וארומה חזקה. תנאים אידיאליים הם כאשר הצמחים נמצאים בשמש לפחות 12 שעות.
הגורם החשוב השני הוא אדמה פורייה. על קרקעות עניות, שמיר אינו נובט ומתפתח היטב. אם האדמה אינה פוריה, אזי דשנים מינרליים או אורגניים מורחים על הקרקע לפני השתילה.
הארת השטח
לצמיחה והתפתחות תקינים, שמיר צריך להיות בשמש רוב שעות היום. אם אין מספיק אור שמש, העלים מתחילים להצהיב והגבעולים נעשים דקים. ירקות כאלה אינם מתאימים לצריכה. לכן, אתה לא צריך לעשות מיטות מתחת לחופה של שיחים ועצים גבוהים, אבל לתת עדיפות אזורים פתוחים שטופי שמש.
אדמה גרועה
אדמה דלה היא הסיבה הנפוצה השנייה לכך שהירקות לא גדלים היטב. אם האדמה לא פוריה, אז בעת חפירת האדמה באביב מוסיפים לה זבל או גללי עוף. או להחיל דשנים מינרליים בסתיו.
זרעים רעים
גורם חשוב הוא בחירת חומר השתילה. אם הזרעים הם באיכות ירודה, אז גם אם אתה מקפיד על כל תנאי הגידול הדרושים, לא תוכל לגדל יבול טוב. עדיף לאסוף זרעים משמיר שכבר גדל באתר ולאחסן אותם כראוי עד הקיץ. אין להיחשף ללחות או לשכב באור שמש פתוח.
נחיתה לא נכונה
פרודוקטיביות עתידית תלויה בשתילה נכונה של זרעים. טעויות בעת שתילת זרעים באדמה פתוחה:
- לזרוק זרעים מונבטים במרץ לתוך האדמה. זה פוגע בנבטים ומונע מהזרעים לנבוט.
- לפני שתילת הזרעים יש להרטיב את האדמה. לא מומלץ לשתול חומר שתילה באדמה יבשה.
- יש לשתול זרעים מספר פעמים במרווחים של שבועיים.
- לא מומלץ לעשות חריצים עמוקים לזרעים.
- אין להשתמש בכמויות גדולות של דשן לפני כן שתילת שמיר.
מבלי לעשות את הטעויות הללו במהלך הטיפוח, לא יתעוררו בעיות עם צמיחת הצמחייה.
טעויות טיפול
שגיאות בטיפול בעשבי תיבול הופכות לעתים קרובות לסיבה מדוע שמיר מפסיק לגדול.התרבות היא לא יומרנית, אז לא אמורים להיות קשיים מיוחדים בטיפול.
מצב השקיה
יש להשקות את הירוקים 2-3 פעמים בשבוע. אי אפשר להרטיב את האדמה יתר על המידה; שמיר מתחיל לגדול בצורה גרועה ונרקב בבסיס הגבעול. אם מזג האוויר חם במשך זמן רב, אז המיטות מושקות כל יום.
רוטב עליון
כדי להשיג ירק שופע, המיטות מושקות בחומוס. עבור 1 מ"ר. m דורש חצי דלי של חומוס טרי. נעשה שימוש גם במוליין מדולל במים. לפני שתילת זרעים באדמה פתוחה, מורחים דשנים מינרליים על המיטות. לאדמה מוסיפים 29 גרם אוריאה, 20 גרם סופר-פוספט ו-15 גרם מלח אשלגן.
מחלות ומזיקים של שמיר
מחלות נפוצות של שמיר הן טחב אבקתי, טחב פלומתי, רגליים שחורות וטחב. הצמח מתחיל לכאוב כאשר מושקים אותו במים קרים. אם מופיע ציפוי לבן, העלים מתחילים להצהיב, והגבעול מתחיל להירקב, אז יש צורך להתחיל בדחיפות במאבק במחלות.
את השיחים מרססים בתמיסת סבון או סודה מדוללת במים. שימוש יעיל באשלגן פרמנגנט.
לרוב, מופיעות כנימות. כדי למנוע את המראה של כנימות, מיטות נעשות בשטחים פתוחים. לא כדאי לעבות את הנטיעות יותר מדי. יש לשתול ציפורני חתול בקרבת מקום; קמומיל או חלמית יסייחו את דעתם של הכנימות מהשמיר. כנימות אינן סובלות את הריחות של הצמחים הללו ואינן מופיעות על שמיר.
כיצד להאיץ את הנביטה והצמיחה של שמיר?
ניתן להאיץ את הופעת השתילים באדמה הפתוחה על ידי הנבטה מוקדמת של הזרעים. כדי לעשות זאת, הם מונחים בגזה לחה ומניחים במקום חמים וחשוך. כשהגזה מתייבשת, מפזרים אותה במים. לאחר מספר ימים, יורה מתחילים להופיע. לאחר מכן, הם מתחילים לשתול באדמה.
שתילת זנים מאוחרים
היתרון של זנים מאוחרים הוא ששמיר לא זורק מטריות וניתן לחתוך את הירוקים העסיסיים עד הסתיו. זנים מאוחרים נטועים בסוף מאי - תחילת יוני ונקצרים עד הסתיו. זנים פופולריים הם אליגטור ושובב.
