דלעת חמאה היא השם הכללי לכל הזנים המתאפיינים בצורת אגס מוארכת ובשר כתום בתוך הפרי. הזן המוצג גדל בצפון אמריקה, והזן התרבותי נחצה דלורית ופירות בצורת לחם אפריקאי.
תיאור המגוון
הירק שייך למשפחת הדלעות. בפירות יש הרבה פחות זרעים מהגרסה הרגילה, ולטעם יש גוון אגוזי. הזן מבשיל מוקדם ושייך לזן החורפי, כך שניתן לאחסן אותו לאורך זמן. הקליפה צפופה, בצבע צהוב-כתום, ומתחתיה יש עיסת שמן.
משקל הדלעת בממוצע מגיע ל-1-1.5 ק"ג; עם טיפול נאות ותנאי מזג אוויר טובים, נוצרים עד 20 פירות על שיח אחד. זרעי דלעת ממוקמים בחלק המורחב של הפרי.
מאפיינים עיקריים:
- מגוון - הבשלה מוקדמת;
- צורה - בצורת אגס;
- משקל - 1-2 ק"ג.
תיאור הזן אומר שניתן לקטוף את Butternut מהשיח בוסר, עם צבע ירקרק של הקליפה. הפירות מבשילים בהצלחה לאורך זמן במהלך האחסון. כאשר הטמפרטורות יורדות באופן משמעותי, גם דלעות נקטפות כדי להציל את הקציר.
תכונות של טיפוח
הזן גדל בעיקר בשתילים, במיוחד באזורים עם קיץ קריר. כדאי לבחור מקום שטוף שמש, מוגן מטיוטות ורוח. יש לחפור את המיטה בסתיו, ולהוסיף את הדשנים הדרושים לאדמה.
יש לחמם מראש זרעים לשתילים, להשרות אותם בתחילת מאי ולאחר מכן לשתול אותם במיכלים קטנים, זרע אחד לכל עציץ. כדי לשמר חומר שתילה, שתילים עתידיים חייבים להישמר חמים, רצוי בחממה. לאחר שהאדמה התחממה, שותלים את השתילים באדמה.
לפני קביעת הפירות, מומלץ ליישם דשנים טבעיים כמו זבל וקומפוסט. לפני תהליך הפריחה, ניתן לפזר את השיחים גם באפר.
לדלעת חמאה יש טעם וריח מעולים; ניתן לאכול אותה גם טרייה וגם בנוסף למיצים, תבשילים ודגנים.
יתרונות המגוון:
- הבשלה מוקדמת;
- תפוקה גבוהה;
- צדדיות;
- דחוסות פרי;
- משך אחסון.
הפירות מכילים חומרים שימושיים רבים, כולל אשלגן, בטא-קרוטן, זרחן, אבץ, מגנזיום ונתרן.לצריכה אין התוויות נגד, הירק היפואלרגני. לא מומלץ לשימוש רק על ידי אנשים הסובלים מסוכרת או עם אי סבילות אישית.
טיפול בצמחים
עבור יבול טוב, יש צורך לנכש באופן קבוע את הערוגות, להרים את הגבעה ולשחרר את האדמה. יש ליישם דשני אשלג פעמיים בחודש. השקיה בשפע עם מים חמים ומתיישבים חשובה. ניתן להגיע לתוצאות טובות עם האבקה מלאכותית.
גננים מנוסים ממליצים לבצע חיפוי באמצעות גזרי דשא וקש. תהליך זה יגן על הערוגות מפני עשבים שוטים ויעניק נוחות מירבית למערכת שורשי הצמח.
את הקציר הראשון ניתן להשיג לאחר 80-90 ימים מרגע שתילת הזרעים. 2-3 שבועות לפני הקציר הצפוי, יש להפסיק את ההשקיה. זה יאפשר לך לקבל עיסה טעימה וממותקת בפרי, כמו גם ליצור קליפה צפופה, שחשובה במיוחד לאחסון דלעת לטווח ארוך.
לא מומלץ למרוח מולאין ואפר בו זמנית, עדיף דשנים חלופיים.
מחלות ומזיקים
טיפול לא הולם מוביל לפגיעות למספר מחלות, כולל:
- חיידקים - משפיעים על העלים, משנים את צורת הפרי, משפיעים על הטעם והאיכויות המועילות של המוצר;
- פטרייתי - יוצרים ציפוי לבן על צמחים, אשר גורם לאחר מכן לריקבון.
ראוי גם לציין את האפשרות של התפתחות כנימות וקרדית עכביש. חשוב להסיר מיידית את העלים המושפעים מהצמח ולהשקות אותו בצורה נכונה ובזמן.
כדי להימנע ממחלות אפשריות, אגרונומים ממליצים לטפל בזרעים בהרכב עמיד בפני חיידקים לפני השתילה.
קְצִיר
היבול נקצר בסוף הקיץ כדי למנוע מהפירות להיחשף לכפור אפשרי. כמו כן מותר להוציא דלעות בוסר, שיבשילו במקום יבש וחמים. כדי לא לבזבז זמן בייבוש הפירות, רצוי לקטוף ביום שמשי.
אחסון לטווח ארוך אפשרי אם חותכים את הפירות, משאירים את הגבעול שלם ומבלי לפגוע בקליפה. אם יש סדקים או נזקים, יש להשתמש בדלעת בהקדם האפשרי. אם כל המניפולציות נעשו כהלכה, הפירות יוכלו להחזיק מעמד עד האביב מבלי לאבד את הטעם והאיכויות המועילות שלהם.
לדלעת החמאה זנים רבים, שמאפייניהם יעזרו לכם לבחור את היבול המתאים בהתאם למקום מגוריכם ותנאי האקלים.
כדאי להסתמך גם על שיטת השימוש. זנים עם פירות גדולים משמשים בעיקר כמזון לחיות מחמד. דלעות קטנות מתאימות לאכילה; ניתן לאפות אותן, להשתמש בהן להכנת מזון לתינוקות ולהוסיף אותן למנות שונות.
