מה לעשות אם הפרה חלשה ולא קמה, מה הסיבה וכיצד לגדל אותה

פרות מבלות את רוב חייהן על שטחי מרעה להליכה. במצב בריא רגיל, אנשים הולכים, שוכבים וקמים בחופשיות. במהלך תהליכים פתולוגיים שונים, פרות נופלות על רגליהן. סכנת המצב היא שבשכיבה ממושכת מתרחשים מספר שינויים פנימיים: תפקוד הכבד, הכליות והריאות מופרע. אם החיה לא גדלה, יש סכנת מוות. מה לעשות אם הפרה לא קמה על רגליה ונחלשת?

הסיבות העיקריות

אנטומיה של בקר הוא מתוכנן כך שבעת העלייה, הפרט מיישר תחילה את גפיו האחוריות ולאחר מכן את גפיו הקדמיות. אם בעל החיים אינו יכול להרים את חלקו האחורי של גופו, הוא נשאר בשכיבה. שיתוק בפרות מתפתח לרוב לאחר הלידה עקב דחיסה של עצב העכוז או קצות העצבים של אזור הקודש.

פארזיס לאחר לידה מוסבר גם על ידי התזונה הלא מאוזנת של הפרה במהלך ההריון (איבוד חד של סידן לאחר לידה). סיבות נוספות הן אזור אגן צר או מבנה לא סדיר שלו. לא רק פרות יולדות נופלות על רגליהן. הבעיה משפיעה גם על בעלי חיים צעירים, שוורים וגם על אנשים מבוגרים. מספר גורמים מובילים לכך:

1. פציעות, נקעים, נקעים. יש לבדוק היטב את בעל החיים לאיתור נזק. זה עשוי לכלול נפיחות, נפיחות, אדמומיות או מיקום לא טבעי של הגפה.
2. דלקת פרקים של המפרקים. הפרה לא קמה בגלל כאבים חריפים. סימני פתולוגיה הם מפרק חם למגע, נפיחות ושינוי בצורת המפרק. עלייה בטמפרטורה הכוללת אפשרית.
3. בעיות בפרסים - אבן תקועה, דלקת או זיהום.
4. העברה חדה של בעלי חיים צעירים מתזונת חלב למחסנית. הבטן נסתמת בתבואה ובאדמה. זה גורם לכאבים עזים ולרצון לשכב כל הזמן.

סיבות אחרות, פחות שכיחות, לפרה ליפול ולהחליש כוללות מחסור במיקרו-נוטריינטים. בחורף, פרטים שוכבים עקב פעילות לא מספקת. בעיה דומה אופיינית לדיור צפוף בדוכנים: לבעלי חיים פשוט אין לאן לשוטט. גם פגמים מולדים במבנה המפרקים גורמים לנפילה על הרגליים.

מחלת שרירים לבנים

זוהי ניוון שרירים, בסיכון נמצאים בעלי חיים צעירים מהימים הראשונים עד 3 חודשי החיים. הוא מתפתח עקב מחסור בסלניום וויטמין E בגוף.המחלה מאופיינת בשיבוש תהליכים מטבוליים וחוסר יכולת לכיווץ שרירים. הסכנה של הפתולוגיה היא שהיא חשוכת מרפא. פרטים שהחלימו מתפתחים לאט ולרוב נזרקים ונשלחים לשחיטה. החיות הצעירות מתבזבזות לאט; הבעלים לרוב לא רואים סימנים ברורים של מחלה אצל הפרטים. הבעיה מורגשת בדרך כלל רק כאשר העגל נופל על רגליו. אין טעם לגדל חיה יותר. הפתרון היחיד הוא שחיטה.

מחסור בזרחן

מחסור בזרחן גורר שינויים מטבוליים חמורים בגוף החיה. זה מוביל להאטה או הפסקה מוחלטת של הצמיחה. מינרליזציה של העצם נפגעת, המפרקים גדלים בגודלם.

קטוזיס

השם השני הוא אצטונמיה, או הרעלת חלבון. המחלה נגרמת מעודף קטונים בגוף.

גופי קטון מופיעים עקב צריכה מופרזת של הזנות חלבון:

1. ספיגת האמוניה מואטת.
2. חומצות נוצרות על בסיס שלה.
3. החומצות מומרות לאצטון ולחומר בטו-הידרוקסי-בוטירי, המזהמים את הגוף.

תסמינים קלים כוללים שיכרון וסטיית תיאבון. במצב חמור, הדיכוי מתחיל, ולפרה קשה לעמוד. אין תמיכה אמינה כאשר עולים ממצב שכיבה. רגליהם של החיות לא התייאשו, הן פשוט מתקשות להישען עליהן.

רַכֶּכֶת

אלו הן חריגות במבנה העצמות המופיעות בחיות צעירות שגדלות. המחלה מלווה בתהליכים ניווניים ברקמת העצם: התאבנות, התפשטות, ריכוך, ניוון. הסיבה היא מחסור בפעילות גופנית וויטמין D.

פרה נופלת על רגליה במהלך רככת היא תופעה שכיחה, שכן גפיים עקומות ודקות אינן יכולות לתמוך אפילו במשקל קטן.

אוסטאומלציה

מחלה כרונית מסוכנת שבה העצמות מתרככות. זה רככת למבוגרים. פרות פרודוקטיביות ביותר, בהריון ומניקות רגישות במיוחד לפתולוגיה. הסיבה היא מחסור במינרלים (סידן, ויטמינים, זרחן), הליכה לא מספקת.

אוסטאומלציה מתרחשת בשלושה שלבים:

1. התיאבון נעלם, העדפות הטעם מעוותות, העיכול מעורער.
2. מופיעות בעיות בניידות: כל תנועה גורמת לכאב, מפרקים נקליק, וחוליות מתמוססות.
3. העצמות נעשות גמישות ורכות, מעוקלות בצורה ניכרת, והסיכון לשברים ושיתוק גבוה. הפרה מותשת ונשכבת.

המחלה מתפתחת לאט, והופכת לכרונית עם השנים. לאוסטאומלציה אין תרופה. אפשר רק להאט את ההתקדמות. לכן, אין הגיון להרים אנשים זקנים על רגליהם. אם פרה מעל גיל 8 ואובחנה כחולה במחלה זו, עדיף למכור אותה לבשר.

איך לעזור לפרה לעמוד על הרגליים

הפרה צריכה לעמוד בכוחות עצמה לאחר הזרקות תוך ורידי. אם הנפילה על הרגליים נגרמת מבעיות מטבוליות, חלק מהחקלאים משתמשים בשיטת התלייה. זוהי טכנולוגיה שנויה במחלוקת, סובייקטיבית וזמנית: לוח מאובטח בין הרגליים הקדמיות והאחוריות של הפרה, והחיה מורמת באמצעות כננת. ניתן להשתמש בהשעיה זו לא יותר מיומיים. אם הפרט לא יתחיל לעמוד בפני עצמו, יהיה צורך להרוג אותו. כדי להרים פרה על רגליה לאחר ההמלטה, נעשה שימוש בטכנולוגיה הבאה:

1. הסר את העגל שזה עתה נולד.
2. שיטות - צליל חד (אם סיבת הנפילה הייתה הלם לאחר לידה), חנק למשך 10-15 שניות.
3. כשהפרה מתחילה לקום, חשוב לתמוך בה מהזנב והראש.

טיפול תרופתי

המשטר הטיפולי תלוי בגורם לתופעה הפתולוגית. בכל מקרה, יש לבודד את הפרה מהעדר במהלך הטיפול. חשוב לספק גישה מתמדת למים נקיים, להאכיל מזון מאוזן ולהוסיף מלחי סידן וזרחן. השתמש במתחמי ויטמינים, שמן דגים, גלוקוז. הקפידו להתייעץ באופן קבוע עם וטרינר לגבי מצב החיה.

ייעוץ וטרינר

מומחים מייעצים לעקוב בקפידה אחר מצב החיה ולבדוק אותו מעת לעת. בדוק את מצב המפרקים והפרסות אחת ל-4-6 חודשים. כדי למנוע סיבוכים לא נעימים, יש להעביר עגלים בהדרגה ובזהירות מחלב להאכלה, לסירוגין ולדלל את התזונה. זה הכרחי לתת לפרות תוספי ויטמין כדי למנוע ירידה חיסונית.

אם פרה נופלת על רגליה, אך עדיין יש תקווה לרפא את החיה, עליך לעסות אותה מדי יום. שפשפו את הגפיים ואת העצה כדי לנרמל את זרימת הדם. יש להפוך פרה שוכבת פעמיים ביום כדי למנוע היווצרות פצעי שינה. אתה צריך גם לשפשף את הגוף עם חוסם עורקים כל יום כדי למנוע נמק רקמות.

אם הפרה נחלשת ונופלת על רגליה, הדבר מעיד על בעיות בריאותיות חמורות. לתופעה זו מספר סיבות: מדלקת בפרסות ובמפרקים ועד למחסור במינרלים ומספר מחלות. לרוב נקבות נופלות על רגליהן לאחר ההמלטה. הבעיה דורשת פתרון דחוף: הרמה, שפשוף ועיסוי, התערבות תרופתית. אם פרה לא קמה במשך זמן רב, היא נשלחת לשחיטה.